דלג לתוכן הראשי
חזרה למאמרים

שינה כאימון מנטלי

כמות, איכות, תזמון, תנומות והלילה שלפני התחרות: מה ידוע, מה עדיין לא, ואיך עובדים עם זה

ביצועים מנטליים כ־7 דקות קריאה

שחיינית שעבדתי איתה סיפרה לי על הלילה שלפני אליפות. היא נכנסה למיטה בעשר, כמו שתכננה. באחת־עשרה עוד הייתה ערה. בחצות התחילה לחשב: אם אירדם עכשיו, יהיו לי שש שעות. בשתיים כבר הפסיקה לחשב והתחילה לעבור בראש על הזינוק.

בבוקר, עוד לפני שקמה, בדקה את השעון החכם. ציון השינה היה נמוך. "ידעתי שהמשחה הלך", היא אמרה לי, "עוד לפני שנכנסתי למים".

מה שעניין אותי בסיפור הזה היה פחות השעות שחסרו לה ויותר מה שהיא עשתה עם הלילה הזה. רוב הספורטאים שאני פוגש מתייחסים לשינה כמשהו שקורה להם, או שלא קורה. מעטים רואים בה חלק מההכנה המנטלית, כמו שגרה לפני תחרות או תרגיל נשימה.

ובכל זאת, שינה היא חלק מההכנה הזו. יש בה דברים שאפשר לאמן, ויש בה דברים שעדיף להפסיק להילחם בהם.

מה ידוע על שינה וביצוע, ומה עדיין לא

מחסור בשינה פוגע בקשב, בלמידה, בזיכרון ובמצב הרוח. רוב מה שידוע על כך מגיע ממחקרים על אנשים שאינם ספורטאים, וגם קבוצת מומחים לשינה ולספורט, שפרסמה ב־2021 המלצות משותפות, נשענת עליהם.

ומה קורה אצל ספורטאים עצמם? כאן התשובה פחות חד־משמעית. סקירה מ־2022, שאיגדה ניסויים שנעשו רובם במעבדה ורובם עם גברים, מצאה שאובדן שינה נקשר לירידה בביצוע הגופני, במיוחד כשהביצוע נבדק אחר הצהריים. ההשפעה השתנתה לפי האופן שבו השינה התקצרה: מניעת שינה מלאה ויקיצה מוקדמת נקשרו לירידה ברורה יותר, ובמחקרים שבהם המשתתפים פשוט הלכו לישון מאוחר יותר התמונה הייתה פחות ברורה. המומחים גם כותבים שחלק גדול מהמחקרים בתחום באיכות נמוכה, בעיקר בגלל שיטות מחקר לא עקביות.

אחד המחקרים המוכרים בנושא עקב אחרי קבוצה קטנה של שחקני כדורסל במכללה אמריקאית, שניסו לבלות לפחות עשר שעות במיטה במשך כמה שבועות. בסוף התקופה הם רצו מהר יותר, קלעו טוב יותר באימונים, הגיבו מהר יותר ודיווחו על מצב רוח טוב יותר. אבל לא הייתה קבוצת השוואה, ולכן אי אפשר לדעת כמה מזה נבע מהשינה וכמה מעוד כמה שבועות של אימון.

כלומר, יש סיבה טובה להתייחס לשינה ברצינות, אבל עדיין לא לתרגם כל שעה שלה לשניות או לנקודות. אז במה כדאי להתבונן? יש בשינה כמה דברים שכדאי להסתכל עליהם, והם לא תמיד הולכים יחד.

ארבעה דברים שכדאי להסתכל עליהם בשינה

כמה ישנים

ההמלצה הכללית היא שבע עד תשע שעות בלילה למבוגרים, ושמונה עד עשר לבני נוער. המומחים מעריכים שספורטאים צריכים לפעמים יותר, אבל זו הערכה ולא ממצא. הם ממליצים להתאים את כמות השינה לספורטאי הספציפי, לפי הצורך שהוא עצמו מרגיש והאופן שבו הוא מתפקד במהלך היום, במקום להיצמד למספר אחד.

איך ישנים

שמונה שעות עם הרבה יקיצות הן לא אותה שינה כמו שמונה שעות רצופות. אצל ספורטאי עילית חוזרים שני דפוסים: שינה קצרה משבע שעות, ושינה מקוטעת.

מתי ישנים

יש טיפוסי בוקר ויש טיפוסי לילה, ובני נוער נוטים יותר לצד של הלילה. ספורטאים שהם טיפוסי לילה מתקשים יותר עם השינה, ולכן ההמלצה היא, כשאפשר, להימנע מאימונים מוקדמים מאוד או מאוחרים מאוד. ללכת לישון מוקדם יותר לפני אימון בוקר לא נראה מספיק כדי להשלים את השעות שהולכות לאיבוד.

תנומה ביום

סקירה מ־2026 מצאה שאחרי לילה רגיל, תנומה בצהריים נקשרה לתחושת עייפות נמוכה יותר, למצב רוח טוב יותר ולתחושה שהמאמץ באימון קל יותר. אבל את רוב הדברים האלה מדדו בשאלונים, והחוקרים דירגו את הוודאות ברוב הממצאים כנמוכה. ואחרי לילה של שינה חלקית, התנומה לא הפחיתה בבירור את העייפות. בנפרד, קבוצת המומחים מ־2021 ממליצה, כשאין הרבה זמן, על פחות מחצי שעה, בין אחת לארבע אחר הצהריים, כדי לא להתעורר מטושטשים.

סקירה מ־2023 בדקה מה קורה כשמנסים לשפר את השינה של ספורטאים. הדרכים שנבדקו הכי הרבה, ושגם נקשרו הכי הרבה לשיפור בביצוע, היו פשוטות: עוד זמן שינה בלילה או תנומה ביום. החוקרים מציינים עם זאת שיש מעט מחקרים באיכות גבוהה, ובחלק ניכר מהמחקרים שנכללו היו בעיות בשיטה.

סקירה אחרת, מ־2026, שאלה מה קורה למצב הרוח. אחרי תוכניות לשיפור השינה, ספורטאים דיווחו בעיקר על יותר מרץ ועל פחות מתח. אבל ברוב המחקרים בדקו אותם שבוע או פחות אחרי התוכנית, והחוקרים עצמם כתבו שקשה להסיק מהם מסקנות חד־משמעיות. אני רואה בשינה חלק מהעבודה על מצב הרוח, ולא תחליף לטיפול כשיש חרדה או דיכאון.

הלילה שלפני התחרות

הסיפור של השחיינית נפוץ. בסקר של ספורטאי עילית באוסטרליה, כשני שלישים סיפרו שלפחות פעם אחת בשנה האחרונה השינה שלהם הייתה גרועה יותר לפני תחרות חשובה. הקושי העיקרי היה להירדם, ורובם ייחסו אותו למחשבות על התחרות. אלה דיווחים של הספורטאים עצמם, והביצוע למחרת לא נמדד.

לפי החוקרים, השינה הגרועה הייתה קשורה לתחרות יותר מאשר לבעיית שינה כללית. ויותר ממחצית הספורטאים בענפים קבוצתיים אמרו שאין להם שום דרך להתמודד עם לילה כזה.

כאן כדאי להבחין בין שני דברים שנראים דומים. לילה רע שמופיע בעיקר לפני תחרויות הוא לעיתים קרובות חלק מהעבודה על לחץ והכנה מנטלית. כשקשיי השינה חוזרים גם בלילות רגילים, כדאי להרחיב את הבדיקה ולא להניח שהם קשורים רק לתחרות.

ולמה דווקא לפני תחרות? המומחים מונים את הלחץ, הדאגה והמחשבות שחוזרות על עצמן בין הגורמים שידוע שפוגעים בשינה אצל אנשים בכלל, ומעריכים שהם נוגעים גם לספורטאים. יש גם סימנים לכך שספורטאים שנוטים להיות דרוכים גם בימים רגילים פגיעים יותר ללילות כאלה. בעבודה שלי אני מבין את זה כך: ספורטאי שמתכונן לתחרות ממשיך להתכונן גם כשהוא שוכב במיטה. הוא עובר על הזינוק, על היריבים, על כל ה'מה יקרה אם'.

ועדיין, לא כל לילה רע הוא עניין נפשי. גם קפאין (כולל משקאות אנרגיה ותוספים לפני אימון), אימון מאוחר, עומס אימונים גבוה, נסיעות ומעבר בין אזורי זמן, מחלה או בעיה רפואית יכולים להיות חלק מהתמונה.

שלושה משפטים ששומעים בשתיים בלילה

"אם לא אירדם עכשיו, מחר הלך"

המומחים מציעים לשקול לתת יותר מקום לשינה בימים שלפני תחרות, כך שהלילה האחרון לא יישא לבדו את כל המשקל. היעילות של "צבירת שינה" לפני תחרות עדיין לא מבוססת היטב במחקר, אבל בעבודה שלי אני רואה שעצם התכנון הזה יכול להוריד מהלחץ סביב הלילה האחרון.

"אני חייב להירדם"

כשאני מדבר עם ספורטאים על הלילות האלה, אני שומע שוב ושוב את אותו תיאור: ככל שהם ניסו יותר להירדם, הם היו ערים יותר. שינה לא מגיעה בכוח רצון. זה אחד המקומות שבהם הגישה של "לתת יותר", שעוזרת להם כל כך באימון, נוטה לפעול הפוך.

"השעון אומר שישנתי גרוע"

המומחים מזהירים שחלק מהספורטאים נעשים טרודים בנתונים של מכשירי המעקב, ושזה עלול להגביר את הדאגה סביב השינה ולפגוע בה עוד יותר. מכשירים כאלה גם לא מודדים בהכרח את שלבי השינה בדיוק. אם הציון בבוקר מכתיב לך איך יעבור היום, אפשר לנסות לא להסתכל בו בימי תחרות.

איך אני עובד על שינה עם ספורטאים

אין כאן פרוטוקול קבוע. אלה ארבע תחנות שחוזרות אצלי, בסדר שמשתנה לפי מה שעולה.

1

קודם ממפים

שבוע או שבועיים של יומן שינה פשוט, לפני שמשנים משהו. הרבה פעמים הספורטאי מגלה בו דברים שלא שם לב אליהם, כמו משקה אנרגיה אחרי אימון ערב או שעת קימה שקופצת בסופי שבוע.

2

בונים בסיס

שעות קבועות ככל האפשר, אור בבוקר וחדר קריר, חשוך ושקט. להימנע מקפאין בשעות שלפני השינה, בהתאם לרגישות האישית, ומאלכוהול ומארוחות כבדות סמוך לשינה. ולא להמשיך להתאמץ להירדם במיטה. בהמשך מתואר מה עושים במקום. אלה ההרגלים שמומלצים בדרך כלל. במחקרים המעטים שבדקו רק אותם לא נמצא שיפור בביצוע, ולכן אני רואה בהם בסיס שעליו בונים, ולא פתרון בפני עצמו.

3

מתכננים את הערב שלפני

בסקר האוסטרלי, ספורטאים בענפים אישיים סיפרו שהם נעזרים בהרפיה ובקריאה. אפשר לבנות שגרה קבועה לחצי השעה שלפני השינה, ולהחליט מראש מה עושים אם השינה לא מגיעה.

לנסות: אם מרגישים שכבר זמן ממושך ערים ומתאמצים להירדם, אפשר לקום, לשבת באור עמום עם משהו שקט ולחזור למיטה כשמרגישים ישנוניות.

4

עובדים על היחס ללילה הרע

זה החלק הפסיכולוגי ביותר. אנחנו מנסחים מראש משפט אחד לשתיים בלילה, משהו כמו "לילה קצר לא קובע מראש איך יתנהל היום. בבוקר אבדוק איך אני מרגיש ואתאים את התוכנית לפי הצורך, עם הצוות.". אני מעדיף שהספורטאי יגיע ללילה הזה עם תוכנית, ולא יגלה אותו בפעם הראשונה בחושך.

מה נכנס ליומן השינה

  • •שעת כניסה למיטה, שעת הירדמות משוערת ושעת קימה.
  • •תנומות במהלך היום, ומתי.
  • •קפאין, כולל משקאות אנרגיה ותוספי אימון שמכילים אותו, ואלכוהול.
  • •שעת האימון, ושימוש בטלפון ובמסכים לפני השינה.
  • •כמה ער הרגשת במהלך היום, בציון מ־1 (ישנוניות רבה) עד 5 (ערנות טובה), באותו סולם בכל יום.

מתי השינה צריכה בדיקה רפואית

חלק מקשיי השינה אינם עניין של הרגלים או של לחץ, ועצה טובה לא תעזור בהם. אלה סימנים שבהם כדאי לפנות לרופא, למומחה שינה או, כשמצב הרוח משתנה, לאיש מקצוע בבריאות הנפש:

נחירות חזקות, או הפסקות בנשימה שמישהו אחר שם לב אליהן.

קושי להירדם או להישאר ישן ברוב הלילות, גם בתקופות בלי תחרויות.

ישנוניות חזקה במהלך היום, למרות שעות מספיקות במיטה.

שינוי בשינה אחרי מכה בראש או זעזוע מוח.

שינה גרועה שמלווה בירידה במצב הרוח, באובדן הנאה או בדאגה שלא מרפה.

המומחים ממליצים לבדוק ספורטאים בשאלון שינה קצר ולהפנות למומחה שינה כשעולה חשד להפרעה, כי עצות על הרגלים עלולות לא לעזור כל עוד הפרעת שינה לא מטופלת. העצה "לישון יותר", למשל, עלולה להיות בעייתית למי שסובל מנדודי שינה.

על הסימנים הכלליים, ועל מה שקורה בפגישה הראשונה: מתי כדאי לפנות לעזרה.

נקודות מפתח

  • בשינה כדאי להסתכל על ארבעה דברים: כמות, איכות, תזמון ותנומות ביום. כמות השינה שספורטאי צריך משתנה מאדם לאדם.

  • יותר זמן שינה ותנומות נקשרו לשיפור בביצוע ובמצב הרוח, אבל המחקרים מעטים ובאיכות מוגבלת, והתמונה עדיין לא חד־משמעית.

  • שינה גרועה לפני תחרות חשובה נפוצה. בניסויים, ההשפעה של לילה קצר על הביצוע השתנתה לפי סוג אובדן השינה ושעת הביצוע; מניעת שינה מלאה ויקיצה מוקדמת נקשרו לפגיעה ברורה יותר.

  • כשקשיי השינה חוזרים גם בלי תחרויות, או כשיש נחירות, ישנוניות חזקה או ירידה במצב הרוח, כדאי להיבדק גם אצל רופא.

מה עושים עם הלילה שבא

השחיינית שפתחתי בה עדיין ישנה לפעמים רע לפני אליפויות. מה שהשתנה הוא מה שהלילה הזה אומר לה. בשבוע שלפני תחרות היא נותנת לעצמה יותר זמן במיטה, ואת השעון היא משאירה בתיק.

בשיחה האחרונה שלנו היא תיארה לילה של ארבע שעות לפני גמר. "ישנתי גרוע", היא אמרה. "זה קורה לי לפני תחרויות. קמתי והלכתי להתחמם".

חלק מהאימון המנטלי הוא לישון טוב יותר. חלק אחר הוא לדעת מה לעשות עם הלילות שבהם זה לא קורה.

הדוגמאות במאמר מבוססות על מקרים מהעבודה הקלינית; פרטים שונו ולעיתים שולבו בין כמה מקרים כדי לשמור על פרטיות.

מקורות ומחקרים

  1. Walsh, N. P., Halson, S. L., Sargent, C., Roach, G. D., Nédélec, M., Gupta, L., Leeder, J., Fullagar, H. H., Coutts, A. J., Edwards, B. J., Pullinger, S. A., Robertson, C. M., Burniston, J. G., Lastella, M., Le Meur, Y., Hausswirth, C., Bender, A. M., Grandner, M. A., & Samuels, C. H. (2021). Sleep and the athlete: Narrative review and 2021 expert consensus recommendations. British Journal of Sports Medicine, 55(7), 356–368. https://doi.org/10.1136/bjsports-2020-102025
  2. Craven, J., McCartney, D., Desbrow, B., Sabapathy, S., Bellinger, P., Roberts, L., & Irwin, C. (2022). Effects of acute sleep loss on physical performance: A systematic and meta-analytical review. Sports Medicine, 52(11), 2669–2690. https://doi.org/10.1007/s40279-022-01706-y
  3. Mah, C. D., Mah, K. E., Kezirian, E. J., & Dement, W. C. (2011). The effects of sleep extension on the athletic performance of collegiate basketball players. Sleep, 34(7), 943–950. https://doi.org/10.5665/SLEEP.1132
  4. Boukhris, O., Trabelsi, K., Suppiah, H., Jahrami, H., & Driller, M. (2026). The effects of daytime napping on psychophysiological measures in physically active individuals and athletes: A systematic review, meta-analysis, and meta-regression, with assessment of the certainty of evidence. Biology of Sport, 43, 149–163. https://doi.org/10.5114/biolsport.2026.153310
  5. Cunha, L. A., Costa, J. A., Marques, E. A., Brito, J., Lastella, M., & Figueiredo, P. (2023). The impact of sleep interventions on athletic performance: A systematic review. Sports Medicine – Open, 9(1), 58. https://doi.org/10.1186/s40798-023-00599-z
  6. Walsh, E., Leota, J., Huynh, M., Liddle, S. K., Drummond, S. P. A., & Facer-Childs, E. R. (2026). Sleep and circadian interventions to improve athletes’ mental health, mood and well-being: A systematic review and meta-analysis. Sports Medicine, 56(4), 997–1011. https://doi.org/10.1007/s40279-025-02387-z
  7. Juliff, L. E., Halson, S. L., & Peiffer, J. J. (2015). Understanding sleep disturbance in athletes prior to important competitions. Journal of Science and Medicine in Sport, 18(1), 13–18. https://doi.org/10.1016/j.jsams.2014.02.007

כשהלילות שלפני תחרות מתחילים להכביד

נבדוק יחד מה קשור לשינה שלך, מה אפשר לשנות בשגרה, ומתי נכון לערב גם רופא או מומחה שינה.