הדפדפן הזה לא שומר טיוטה. אם סוגרים את הדף, מה שכתבת נמחק. כדי להמשיך בפעם אחרת, צריך להגיע עד הכרטיס בסוף ולשמור אותו כקובץ PDF.
החזרה המנטלית שלי
בוחרים רגע אחד מאימון או מתחרות וכותבים תסריט קצר כדי לתרגל אותו בדמיון. בסוף מקבלים כרטיס עם התסריט והצעה מתי לחזור עליו.
מה כולל הכלי?
- מתי להשתמש
- כשרוצים לתרגל בראש רגע אחד מתחרות או מאימון, לפני שהוא קורה במגרש.
- כמה זמן
- 6 עד 13 דקות, ואפשר לעצור אחרי הגרסה הקצרה.
- מה יוצא בסוף
- תסריט חזרה קצר במילים שלך וכרטיס תרגול, להדפסה או לשמירה בטלפון.
- מה נשמר
- אין הרשמה ואין צורך בשם. התשובות נשמרות כטיוטה רק בדפדפן הזה, עד שבוע. הן לא נשלחות אוטומטית. קובץ PDF שמשתפים כולל גם את התשובות, כדי שאפשר יהיה להמשיך ממנו כאן.
איך זה עובד
הכלי עוזר לכתוב טקסט קצר, במילים שלך, שמתאר רגע אחד מתחרות או מאימון. קוראים אותו ומדמיינים את הרגע, וכך מתאמנים עליו גם מחוץ למגרש.
בוחרים את הרגע ומה הכי חשוב בו: לבצע טוב, להחליט נכון, להישאר בריכוז כשיש לחץ, או להגיע לרמת האנרגיה הנכונה. אחר כך מנסים לדמיין את הרגע במשך חמש עשרה שניות, וזה עוזר להתאים את הטקסט אליך. אפשר לעצור אחרי הגרסה הקצרה ולקחת אותה.
הכלי לא מלמד טכניקה, כמו איך לאחוז או איך לזוז. את זה לומדים באימון, עם המאמן.
מה יודעים על דמיון מודרך בספורט?
דמיון של פעולה יכול לעזור לשפר ביצוע, אבל הוא לא מחליף אימון אמיתי. כדי שהתרגול יהיה שימושי, כדאי לדמיין לא רק מה רואים, אלא גם מה הגוף עושה ומרגיש.
כאן מתמקדים בפעולה עצמה, ולא בדמיון של ניצחון או מדליה. הפעולה היא מה שבשליטה שלך.
מקורות
המקורות שעליהם נשענים ההסברים בעמוד הזה, לפי סדר הופעתם.
- Hardwick, R. M., Caspers, S., Eickhoff, S. B., & Swinnen, S. P. (2018). Neural correlates of action: Comparing meta-analyses of imagery, observation, and execution. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 94, 31-44. https://doi.org/10.1016/j.neubiorev.2018.08.003
- Driskell, J. E., Copper, C., & Moran, A. (1994). Does mental practice enhance performance? Journal of Applied Psychology, 79(4), 481-492. https://doi.org/10.1037/0021-9010.79.4.481
- Martin, K. A., Moritz, S. E., & Hall, C. R. (1999). Imagery use in sport: A literature review and applied model. The Sport Psychologist, 13(3), 245-268. https://doi.org/10.1123/tsp.13.3.245
- Hardy, L., & Callow, N. (1999). Efficacy of external and internal visual imagery perspectives for the enhancement of performance on tasks in which form is important. Journal of Sport and Exercise Psychology, 21(2), 95-112. https://doi.org/10.1123/jsep.21.2.95
- Wulf, G. (2013). Attentional focus and motor learning: a review of 15 years. International Review of Sport and Exercise Psychology, 6(1), 77-104. https://doi.org/10.1080/1750984X.2012.723728
- Holmes, P. S., & Collins, D. J. (2001). The PETTLEP approach to motor imagery: A functional equivalence model for sport psychologists. Journal of Applied Sport Psychology, 13(1), 60-83. https://doi.org/10.1080/10413200109339004
- Cumming, J., Cooley, S. J., Anuar, N., Kosteli, M.-C., Quinton, M. L., Weibull, F., & Williams, S. E. (2017). Developing imagery ability effectively: A guide to layered stimulus response training. Journal of Sport Psychology in Action, 8(1), 23-33. https://doi.org/10.1080/21520704.2016.1205698
- Lang, P. J. (1979). A bio-informational theory of emotional imagery. Psychophysiology, 16(6), 495-512. https://doi.org/10.1111/j.1469-8986.1979.tb01511.x
- Moritz, S. E., Hall, C. R., Martin, K. A., & Vadocz, E. (1996). What are confident athletes imaging? An examination of image content. The Sport Psychologist, 10(2), 171-179. https://doi.org/10.1123/tsp.10.2.171
- Gollwitzer, P. M., & Sheeran, P. (2006). Implementation intentions and goal achievement: A meta-analysis of effects and processes. Advances in Experimental Social Psychology, 38, 69-119. https://doi.org/10.1016/S0065-2601(06)38002-1
לגרור לכאן את הקובץ, או לבחור אותו
שני דברים לפני שמתחילים
שניהם משפיעים רק על ניסוח התסריט ועל ההצעות שיופיעו בהמשך.
איזה רגע, ומה הכי חשוב לתרגל בו
רגע אחד בתחרות או באימון, לא אירוע שלם. ככל שהוא מדויק יותר, כך יהיה קל יותר לדמיין אותו. אפשר לבחור מההצעות ואז לשנות את הניסוח.
צריך לכתוב את הרגע כדי להמשיך.
ניסיון קצר, חמש עשרה שניות
עוצמים עיניים אם נוח, ומנסים להיות ברגע שכתבת. צליל אחד מסמן את ההתחלה, ושני צלילים את הסוף. אחר כך שתי שאלות על מה שקרה בניסיון עצמו. אין כאן נכון ולא נכון ואין ציון, ושתי התשובות משנות את התסריט בפועל.
הרגע שבחרת
מה קורה ברגע הזה
מהתשובות הבאות תיבנה הגרסה הראשונה של התסריט.
צריך לכתוב פעולה אחת כדי להמשיך.
צריך לכתוב במה להתמקד כדי להמשיך.
למה שורה אחת על קשב?
מחקרים מראים שלרוב עדיף להתמקד במשימה ובמה שקורה מסביב, ולא בכל תנועה קטנה של הגוף. אבל זה לא נכון לכל מצב.
כאן בוחרים דבר אחד שחשוב לשים לב אליו בזמן הפעולה. כך אפשר למקד את תשומת הלב במה שחשוב באותו רגע.
צריך מילה אחת קצרה כדי להמשיך.
צריך לכתוב מה בא מיד אחרי.
זה התסריט שלך
קוראים אותו לאט, בקול או בראש. הוא שלם, ואפשר לקחת אותו כמו שהוא.
שלוש שכבות שאפשר להוסיף אחת אחרי השנייה: מה יש מסביב, מה הגוף מרגיש, ואיזה רגש נוכח. הסדר שבו הן יוצעו נקבע לפי הניסיון הקצר. בכל אחת רואים מיד מה היא עשתה לטקסט, ואחרי כל אחת אפשר לעצור ולקחת את מה שיש.
למה בשכבות, ולא הכול בבת אחת?
מתחילים מתסריט פשוט, בודקים איך הוא מרגיש ורק אז מוסיפים פרטים. כך לא צריך לענות על המון שאלות לפני שמנסים.
התסריט שכבר מופיע על המסך שלם, ואפשר להשתמש בו גם בלי להוסיף שום דבר.
מה יש מסביב
המקום עצמו, ומה שומעים בו. אפשר למלא אחד מהשניים, או לדלג.
אחרי שינוי, כדאי לדמיין את הרגע שוב. אם זה כבר מרגיש נכון, אפשר להפסיק לשנות.
מה השכבה הזאת עושה?
פרטי הסביבה עוזרים להפוך את הדמיון למוחשי: מה רואים, מה שומעים ומה נמצא מסביב.
הם עוזרים להיכנס לרגע שמדמיינים. בשלב הבא מוסיפים גם את מה שהגוף עושה ומרגיש.
מה הגוף מרגיש
מה שמרגישים ברגע הזה, כולל תחושת הקצב והתזמון, ולא מה שצריך לתקן. הכלי לא נותן הוראות טכניקה, וגם לא ייתן כאן.
אחרי שינוי, כדאי לדמיין את הרגע שוב. אם זה כבר מרגיש נכון, אפשר להפסיק לשנות.
מה תורמות תחושות הגוף לתסריט הדמיון?
כדי לדמיין רגע בצורה מוחשית, לא מספיק רק לראות את המקום. כדאי לשים לב גם למה שהגוף עושה ומרגיש, למשל לנשימה, לתנועה או למתח בשרירים.
חשוב לבחור תחושה שבאמת יכולה להופיע בזמן הפעולה, גם אם היא לא נעימה.
איזה רגש נוכח שם
לא צריך להיות רגועים בתסריט. מתרגלים לעשות את הפעולה כשהרגש נמצא, ולא להעלים אותו. אם זה כבד מדי, אפשר להנמיך או להסיר, וזה נשאר תסריט שלם.
אחרי שינוי, כדאי לדמיין את הרגע שוב. אם זה כבר מרגיש נכון, אפשר להפסיק לשנות.
למה לכתוב את הרגש ולא להשאיר אותו בחוץ?
באימון או בתחרות לא תמיד מרגישים רגועים. לכן כדאי לתרגל גם רגעים שיש בהם לחץ או חשש, ולדמיין איך ממשיכים לפעול למרות ההרגשה.
במחקר אחד נמצא קשר בין דמיון כזה לביטחון, אבל זה לא אומר שהדמיון עצמו יוצר ביטחון.
אם הרגש חזק מדי או לא נעים, אפשר להנמיך את עוצמתו או להסיר אותו מהתסריט.
רוצים שורה למקרה שמשהו לא ילך כמתוכנן?
שורה אחת: מה קורה, ומה עושים מיד אחרי. הקושי מופיע בקצרה, והשורה ממשיכה לפעולה הבאה.
כדי להוסיף את השורה לתסריט, צריך למלא גם את השדה "אז": מה עושים אחר כך.
כדי להוסיף את השורה לתסריט, צריך למלא גם את השדה "אם": מה עשוי לקרות.
למה דווקא בצורת "אם… אז…"?
משפט של "אם… אז…" עוזר להכין מראש תגובה למצב מסוים. במקום להחליט מה לעשות ברגע של טעות או לחץ, כבר יש פעולה ברורה שאפשר לחזור אליה.
בתסריט מזכירים את הקושי בקצרה וממשיכים מיד לפעולה הבאה, בלי להתעכב על מה שהשתבש.
רגע לפני שסוגרים
שלוש בדיקות קצרות, כל אחת בנפרד. אם משהו לא מדויק, חוזרים ומשנים רק אותו.
כדי להמשיך, צריך לבחור "מדויק" בכל שלוש השורות. אם משהו לא מדויק, ללחוץ על "לשנות", לתקן ולחזור לכאן.
הטקסט פתוח לעריכה
אפשר לשנות כל מילה. זה התסריט שלך, והמילים בו צריכות להישמע כמו שלך.
הכרטיס שלך
לקרוא לפני אימון או תחרות, להדפיס או לשמור בטלפון.
קודם קוראים את התסריט משפט אחד בכל פעם. אחר כך מדמיינים את הפעולה, באותה מהירות שבה היא קורה במציאות. אפשר לעצור באמצע ולחזור משפט אחורה.
לוחצים "להתחיל" וקוראים את מה שמופיע.
הפעם הראשונה: בסוף האימון הבא.
אם התחרות כבר מחר: חזרה אחת או שתיים היום, ועוד אחת לפני החימום. התוכנית למעלה מיועדת לכמה שבועות של אימון.
לסמן משבצת אחת בכל יום שמתרגלים, גם אם עושים בו כמה חזרות:
לסמן מה קרה. אין כאן ציון, ושום דבר לא נשלח אוטומטית. מי שמקבל ממך את קובץ ה־PDF יכול לראות בו גם את התשובות שלך.
בחלון שייפתח בוחרים שמירה כ־PDF.
הקובץ הוא העותק שלך: אפשר להעלות אותו במסך הפתיחה של הכלי ולהמשיך ממנו. לפני ששולחים אותו למישהו, כדאי לדעת שהוא כולל גם תשובות שלא מופיעות על הכרטיס.